ליצנות

הגדרה 

דפוס התנהגות שלילי של זלזול, ציניות ואי-רצינות כלפי אנשים, ערכים ומצבים.

הליצנות מקררת את ההתלהבות של העשייה והמשמעות.

הגורמים לליצנות

1. צורך חברתי – רצון להיות במרכז, מקובל ואהוד על החברה.
2. ריקנות – חוסר עניין בנושא שמדברים עליו.

המקור הפנימי

1. יסוד הרוח – הוא השורש לליצנות. כמו שהרוח עוברת, כך הליצנות לא מקדמת לעבר מטרה כלשהי.
2. חוסר בטחון עצמי – ליצנות זוהי מסכת הגנה, כדי שאף אחד לא יגלה את הבעיות והחסרונות של הליצן.
3. אגו (ישות) – הליצן מרוכז בעצמו, ומרגיש עליונות מעל הסביבה והסיטואציה.

התנהגות שנובעת מליצנות

1. ציניות – תגובות מזלזלות ופוגעות.
2. חוסר רצינות – בשיחה ובהתייחסות לסיטואציה. חוסר יכולת לקחת אחריות.
3. זלזול בסמכויות – חוקים, הורים, מורים, הבוס בעבודה.

ההשלכות של הליצנות

1. סביבה לא נעימה – דיבור לא רציני, פחד להשמיע דעות, פחות ערבות הדדית וקבלה של האחר. 
2. בדידות – הליצן פופולרי ברגע הצחוק, אבל בפועל הוא מאוד לבד כי הסביבה פוחדת להיפגע ממנו.
3. הלבנת פנים – פגיעה באדם בצורה פומבית באמצעות מילים, טון או רמיזה.
4. תקוע במקום –  הליצן לא מסוגל לשמוע עצות ורעיונות לשינוי רציני ולהתקדמות. 

“כִּי הַלֵּיצָנוּת הִיא סִבָּה גְדוֹלָה לְאַבֵּד מִן־הַלֵּב רֹשֶׁם הַיִּרְאָה… לֵיצָנוּת אַחַת דּוֹחָה מֵאָה תּוֹכָחוֹת.” (מסילת ישרים, פרק ה׳)

דרכי התמודדות

1. להתרחק מסביבה שמעודדת ליצנות  – או לנסות להשפיע על הסביבה להפסיק עם זה.

 “אַשְׁרֵי הָאִישׁ אֲשֶׁר לֹא הָלַךְ בַּעֲצַת רְשָׁעִים… וּבְמוֹשַׁב לֵצים לֹא יָשָׁב.” (תהילים א,א)

2. שינוי כיוון – שינוי הרגלי ציניות וליצנות:

א. לנסח מחדש – על סיטואציה, לא על אדם.

ב. לתת שם לרגש – "אני לחוץ/נבוך" במקום לעקוץ.

ג. לתקן מהר – "סליחה, הייתי ציני. התכוונתי ל…".

3. ניתוב הכישרון – אם לאדם יש חוש הומור מפותח, עליו ללמוד להשתמש בו לטובה:

לגרום לשמחה אמיתית של הסביבה, ובפרט לשמח אנשים עצובים.

חבורת ליצנים

אם אתם חברים בחבורת ליצנים,

תבדקו האם אתם נגררים או גוררים.

חבר טוב הוא חבר שעוזר לך להצליח ולא גורר אותך לפגוע באחרים.

ההבדל בין הומור בריא לליצנות

החלטה טובה כיתתית

בוחרים שעת לימוד אחת ביום – ללא ליצנות או צחוקים בכלל.

"הליצן חושב שהוא מחובר לכולם, אך באמת הוא בודד מכולם" (שפת אמת, פרשת קדושים)

השמחה האמיתית היא כשמשמח את חברו" (צדקת הצדיק, אות קנד)