כעס
בשיעור נלמד על מנגנון הכעס, המתעורר לרוב בשל פער בין הרצון שלנו למציאות או כפגיעה באגו, ונבין את השלכותיו על בריאותנו הפיזית והנפשית ועל מערכות היחסים שלנו. בנוסף, נגלה את כוחנו הפנימי דרך העיקרון של "מוח שליט על הלב", ונרכוש כלים פרקטיים כמו עצירה, החלפת מצב והסתכלות חיובית, שיאפשרו לנו לנהל את הרגש במקום שהוא ינהל אותנו.
סיכום השיעור
הגדרה – מהו כעס ?
רגש שלילי המופיע כביטוי לפגיעה או כאב. הכעס מתבטא לעיתים בהתנהגות תוקפנית,
ומונע מהאדם לקבל החלטות נכונות. מידה זו מגיעה מיסוד האש שבנפש.
גורמים – הסיבות והמקור לכעס
- סיבות מיידיות (טריגר)
- פגיעה בכבוד – כשמרגישים שמזלזלים בי, מתעורר דחף להחזיר שליטה באמצעות כעס.
- פער בין הרצון למציאות – הדברים לא קורים כפי שתכננתי ותחושת חוסר שליטה עולה.
- עקשנות (חוסר גמישות) – הרצון שהדברים צריכים לקרות עכשיו ורק בדרך שלי תמיד יוביל לכעס.
- המקור הפנימי
- יסוד האש – השורש של מידת הכעס בנפש. ולכן מאפייני הכעס דומים להתנהגות האש. (תניא, פרק א)
- ריכוז עצמי – כאשר "אני" תמיד במרכז כל שינוי בתכנית מוביל לעלבון וכעס. התחושה היא שכולם רוצים לפגוע דווקא בי.
- קטנות הדעת – חוסר מיקוד במטרה וראייה צרה של הסיטואציה גורם לבזבוז כוחות על כעס.
- חוסר אמונה – הכועס אינו מאמין שהמציאות לפניו היא בהשגחה פרטית ומכוונת מלמעלה לטובה.
"כל הכועס כאילו עובד עבודה זרה" (רמב"ם דעות ב,ז) שכן באותו רגע אינו עובד את ה' יתברך.
"בעת כעסו נסתלקה ממנו האמונה. כי אילו היה מאמין שמאת ה' היתה זאת לו, לא היה בכעס כלל."
(תניא, אגרת הקודש, כה)
התנהגות שנובעת מהמידה
א. במחשבה – מחשבות על נקמה, מחשבות טורדות ומהירות.
ג. בדיבור – צעקות, דיבור תוקפני, מילים לא יפות, לשון הרע, הלבנת פנים.
ב. במעשה – זריקה ושבירת חפצים, הרמת ידיים, פגיעה פיזית.
מאיצי כעס
יש כמה מצבים אשר גורמים לכעס להתפרץ חזק יותר,
ולכן כדאי להימנע מתקשורת עם הסביבה או פתרון בעיות במצבים אלו:
- רעב
- עייפות
- לחץ
- עצבות
ההשלכות של המידה
גופני
כשכועסים יש דופק מואץ, לחץ הדם עולה ושרירי הגוף מתכווצים.
מחקרים מראים שכעס מתמשך מוביל להחלשות המערכת החיסונית ואף מקצר את תוחלת החיים.
על כך אמרו חז"ל: "כל הכועס, כל מיני גהינום שולטים בו" (נדרים כב,א )
נפשי ושכלי
הכעס מוציא את האדם מאיזון רגשי וגורם לרגשות לשלוט על השכל.
- מתח נפשי, חרדה ודיכאון – "בעלי כעס, אין חייהם חיים" (רמב"ם דעות ב, ג).
- קבלת החלטות שגויות וטעויות שקשה לתקן – "בא לכלל כעס, בא לכלל טעות" (רש"י על מטות לא, כא),
"כל הכועס, חכמתו מסתלקת ממנו" (פסחים סו, ב)
חברתי
אנשים מתרחקים רגזנים, משום שהכעס גורם ל:
- פגיעה באמון ומראה על חוסר יציבות רגשית.
- מייצר סכסוכים ומנתק קשרים.
דרכי התמודדות – כלים לניהול כעסים
לפני שמתחילים צריך לשנות תפיסה – אנחנו מסוגלים לשלוט ברגשות באמצעות המוח שלנו.
טכניקה זו מובאת בלשון החסידית "מוח שליט על הלב"
"כל אדם יכול ברצונו שבמוחו למשול ברוח התאווה שבלבו (תניא, פרק יב).
- בשעת כעס
עלינו לנקוט את הפעולות הבאות:
- מודעות עצמית – אני כעת במצב כעס.
- תעצור – בקש פסק זמן, תתרחק מהדמות שהרגיזה אותך, אל תגיב מיד.
- תנשום ותחשוב – הכל בהשגחה פרטית. אם אכעס – אני יאבד בריאות/זמן/יחסים.
- תחליף מצב – לך לסיבוב, תעשה ספורט, קח הפסקה מהאירוע לשחרור אנרגיה.
- תחזור לפתרון – תגובה מחושבת ושקולה. עדיף להתייעץ עם מישהו חכם.
- מניעת כעס
המטרה איננה לא להרגיש כעס, אלא לא לתת לו לנהל את הדיבור והמעשה.
ולכן צריכים לאמן את עצמנו כפי שמסביר זאת הרמב"ם:
"הכעס מדה רעה היא עד למאד וראוי לאדם שיתרחק ממנה עד הקצה האחר,
וילמד עצמו שלא יכעוס ואפילו על דבר שראוי לכעוס עליו" (רמב"ם דעות ב, ג).
ואם יש מצב מסוכן או שצריך להרתיע מותר להיראות ככועס אבל בפנים להישאר שקולים ומחושבים:
"ואפילו על דבר שראוי לכעוס עליו…יראה עצמו ככועס, אבל דעתו מיושבת" (רמב"ם דעות ב, ג).
שלוש עצות יסודיות:
- הסתכלות חיובית – להתאמן בגישה חיובית למצבים: הכל בהשגחה פרטית וטוב עבורי גם אם אני לא מבין כעת את כל התמונה.
- לבקש סליחה – אם בכל זאת כעסנו ואיבדנו שליטה, נתגבר על העלבון ונבקש סליחה ממי שפגענו בו. יש לכך רווח כפול:
- פותר את הריב שנוצר
- הוא מונע כעס עתידי – הידיעה שאם נכעס נצטרך לבקש סליחה יכולה להפחית כעס.
- תיאום ציפיות – מונע הרבה כעסים. אתה עומד לאחר? תשלח הודעה.



