פרפקציוניזם
בשיעור נלמד על הפרפקציוניזם כנטייה להצבת סטנדרטים נוקשים ופחד מאיבוד שליטה, ונבין כיצד הצורך בשלמות מוביל לביקורת עצמית, דחיינות ופגיעה בחוסן וביחסים החברתיים. בנוסף, נרכוש כלים להתמודדות בריאה דרך התמקדות במאמץ ולא בתוצאה, קבלת הטעות כחלק הכרחי מצמיחה והבנה כי העשייה עצמה חשובה יותר מהשגת שלמות בלתי אפשרית.
סיכום השיעור
נטייה להציב סטנדרטים נוקשים ובלתי אפשריים, המלווה בביקורת עצמית קשה על כל חריגה מהם.
תפיסה נוקשה של המציאות: או שהכל מושלם (100) או שזה כישלון (0).
הגורמים החיצוניים לפרפקציוניזם
- סביבה פרפקציוניסטית – לחץ להישגים בלימודים ובחברה
- השוואות חברתיות – חשיפה מתמדת לחיים של אחרים, בעולם שבו מציגים רק הצלחות
- פחד מביקורת או מכישלון – ניסיון להיות מושלם, כדי להימנע מכל הערה או הפסד.
המקור הפנימי
- יסוד האש – השורש בנפש.
- פחד מאיבוד שליטה – רצון לשלוט על מה שקורה לי.
- ערך עצמי נמוך – מוביל לתלות בהישגים ובאישור הסביבה.
התנהגות שנובעת מהמידה
א. במחשבה – מחשבות נוקשות, הכל או כלום. ביקורת עצמית.
ב. בדיבור – ביקורת, שיפוטיות, חוסר שביעות רצון.
ג. במעשה – עשייה בלתי פוסקת (הכל) או דחיינות (כלום)
ההשלכות של המידה
- פגיעה בקשרים חברתיים – כתוצאה מהדיבור הביקורתי והשיפוטי כלפי הסביבה.
- חוסר יציבות – עצבות מכל כישלון מערער, ואין שמחה בהישגים.
דרכי התמודדות
- אין שלמות – היתרונות שלך מיוחדים רק לך, החסרונות – הם הדרך שלך לצמוח.
- המאמץ בשליטתי – זה החלק שצריך להתמקד בו ולא בתוצאה שלעיתים לא בשליטתנו.
- העיקר לעשות – ויכול להיות גם לטעות, מאשר לא לעשות בכלל. "לֹא עָלֶיךָ הַמְּלָאכָה לִגְמֹר, וְלֹא אַתָּה בֶן חוֹרִין לִבָּטֵל מִמֶּנָּה". (אבות ב, טז)
- יחס נכון לנפילה – לא להגזים בתגובה לנפילה או להאשים את עצמך, זה חלק מתהליך.
כִּי שֶׁבַע יִפּוֹל צַדִּיק וָקָם (משלי כג, טז)



